עברית English זרקור על לב הסכסוך הישראלי פלסטיני, תוך דיון ביקורתי והצעת חלופות שונות, הכוללות נתונים ומפות יחודיות, לסוגיות שעל סדר היום הלאומי- פליטים, ירושלים, התנחלויות, גבולות,ביטחון, גדר ההפרדה, הינתקות,היתכנסות, מפת הדרכים , יוזמת ז'נבה, אש"ף וחמאס, העולם הערבי והקהילה הבינלאומית ועוד.

 

תאריך ושעה
 




דף הבית >> מאמרים >> מאמרים גדר ההפרדה >> יש גדרות זיגזג(nrg)
 

יש גדרות זיגזג

שאול אריאלי מזכיר את השינוים שחלו בגדר ההפרדה, ומסביר למה הסוף אינו באופק

התרגשות מועטה מדיי הורגשה בצבור הישראלי לאחר הדיווח הקצר של מערכת הביטחון על כך שרק שליש ומגדר ההפרדה, ולא כולה כפי שהובטח לנו על ידי שרון ומופז, עומדת על תילה בסוף שנת 2005.

קשה יהיה לבקש את הצבור, שמתקשה לזכור כל יום מחדש מי היא מפלגת הבית "האידיאולוגית" של שר הביטחון, לחזור לקורות הגדר, שנולדה תחת השם "גדר ההפרדה", דילגה לתואר "גדר ביטחונית" והיום זוכה להכרה רשמית כ"גדר מדינית".

רענון קצר של מסלול "הזיגזגים" שעברה הגדר, הכל כך אופייני לפוליטיקה הישראלית, מעמיד למבחן את ההכרזה המגוחכת של מערכת הביטחון, לפיה "הפלשתינים אשמים בעיכוב בניית הגדר".

באמצע 2001, טען שרון כי "אין אפשרות של הפרדה. אני לא מאמין ב 'אנחנו פה והם שם'. לדעתי, באופן מעשי האפשרות הזאת לא קיימת". הצהרה זו לא הפריעה לממשלה בראשותו להחליט על הקמתה של הגדר בדרום ובצפון ירושלים.

החלטה חפוזה זו, שמקורה
ב"יישור הקו" של שרון לתביעת הציבור הישראלי להגן עליו באמצעות גדר, הולידה עד היום שורה של תיקונים בקטע זה של הגדר בעלות של מיליונים רבים. המפורסם שבהם היה ערב הדיון בבית המשפט הבינלאומי בהאג, שעה שישראל פירקה ובנתה מחדש את הגדר באיזור באקה אל-גרבייה.

החלטה על תוואי הגדר בגדה המערבית כולה התקבלה בממשלה רק באוקטובר 2003, כמעט שלוש שנים לאחר ששרון ומופז הבטיחו לנו "ביטחון ושלום". אולי משום ששרון סבר כי "הצבת גדר הפרדה אינה פתרון ריאלי או יעיל".

למרות שהגדר נהנתה אז מהשם "גדר ההפרדה", בשטח שבינה לבין הקו הירוק ביקשה ממשלת ישראל להפריד כ-400 אלף פלשתינים מבני עמם, כדי לספח בעתיד כ-20% משטח הגדה המערבית.


"יום שחור למדינת ישראל"

היה זה בית המשפט העליון, שביוני 2004, שבוע לפני פרסום חוות הדעת המייעצת של בית המשפט בהאג, שהציל את ישראל מהתוואי "הדמוגראפי" הזה. היום בו פסק בית המשפט נגד התוואי תואר על ידי נציג מערכת הביטחון כ"יום שחור למדינת ישראל", ובית המשפט "הואשם" בעיכוב בניית הגדר.

מערכת הביטחון תכננה במהירות תוואי חדש לגדר, שאמור היה להסתפק "רק" ב-9% מהגדה המערבית, להיפרד ממחצית ממספר הפלשתינים, ו"להפתעת" הכול, בשינוי זעום ביותר במספר הישראלים שיישארו "בצד הישראלי" של הגדר.

אך שמונה חודשים תמימים חלפו מהחלטת בג"ץ ועד ששרון מצא את הזמן להביא לאישור ממשלתו את התוואי החדש. הגדר, ששינתה כותרתה ל"גדר ביטחונית", כפי שנציגי המדינה הקפידו להדגיש, מבקשת להימתח לאורך 759 ק"מ. פי שתיים ויותר מאורכו של הקו הירוק. שליש מכך כדי לחבר לישראל את אריאל, הרחוקה 23 ק"מ מהקו הירוק, ואת היישוב אלון הרחוק 15 ק"מ ממנו.

כל בר דעת, גם אם אינו גנרל כשרון ומופז, יודע לתרגם את הקו הארוך והמפותל הזה לכמות הגדודים והמפקדות שיצטרכו להגן עליו. קו "ביטחוני" באורך כזה "מצדיק" כמובן גם את בנייתם של 39 מעברים, שאף הם ירתקו אליהם כוחות אבטחה גדולים.


והכסף?

והכסף? משרד הביטחון מסר כי עלות בניית הגדר היא 7.5 מיליארד שקל ועוד שני מיליארד לשיפור תנאי חייהם של הפלשתינים שנפגעו מבנייתה. מופז ומתכנניו שכחו כי במקור דובר על מיליון דולר לק"מ, שטיפס ועלה לשני מיליון דולר, ועוד היד נטויה. לכך יש להוסיף את עלות התפעול השנתי, שתרקיע למאות מיליונים בשנה, אחזקה, שינויי תוואי ועוד. והכל על חשבון משלם המסים.

בשלב בו המדינה התחילה להודות כי לתוואי הגדר ישנן "השלכות מדיניות", נדרש גם הצבור לפקוח את עיניו ולהכיר כי הפרדה בין ישראל לפלשתינים אכן נדרשת. אך לא ניתן להשיג זאת באמצעות גדר מזגזגת.

הגדר צריכה להיבנות על תוואי שהוא תוצר של הידברות והסכם. כל "קיצורי הדרך" ששרון מבקש להעביר אותנו בדרך לגבול מדיני מוסכם עולים לנו בדם ובדמים מיותרים. כבר היום ניתן לראות שבאזור ה"מותניים הצרות" של ישראל, יוזמת ז'נבה מרחיקה בהסכמה את הגבול מזרחה יותר מאשר הגדר. אך כדי להגיע להסכמה עם הפלשתינים, צריך להתחיל באמירת האמת לצבור הישראלי.

הכותב הוא אל"מ (במיל.) לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת השלום ומיוזמי הבנות ז'נבה. מתמודד כעת על מקום ברשימת מרצ לכנסת ה-17


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page


 [חזרה לראש הדף]

לייבסיטי - בניית אתרים