עברית English זרקור על לב הסכסוך הישראלי פלסטיני, תוך דיון ביקורתי והצעת חלופות שונות, הכוללות נתונים ומפות יחודיות, לסוגיות שעל סדר היום הלאומי- פליטים, ירושלים, התנחלויות, גבולות,ביטחון, גדר ההפרדה, הינתקות,היתכנסות, מפת הדרכים , יוזמת ז'נבה, אש"ף וחמאס, העולם הערבי והקהילה הבינלאומית ועוד.

 

תאריך ושעה
 




דף הבית >> מאמרים >> מאמרים - התהליך המדיני עם הפלסטינים >> יישום של הצהרת אנפוליס (פורסם באנגלית בביטרלימונס)
 

יישום של הצהרת אנפוליס
פורסם באנגלית בביטרלימונס ב-31 בינואר 2008



ועידת אנאפוליס הצליחה להניב, למעט הפגנת תמיכה בינלאומית בתהליך המדיני, לוח זמנים בן שנה לניהול המו"מ על הסדר הקבע. המועד בו הנשיא בוש יסיים לארוז את חפציו ולפנות מקום ליורש אשר יידרש לזמן רב ללמוד את הסכסוך הישראלי פלסטיני, ובתנאי כי יעמידו בקדימות למיתון הצפוי בכלכלה האמריקאית ולנושאים אמריקאים בוערים אחרים. בתחילת 2009 הסיכויים למצוא את מחמוס עבאס, ללא התקדמות בתהליך המדיני, הינם נמוכים ואף אלו של ממשלת מרכז שמאל בראשות אולמרט או אחר אינם רבים. המערכת האזורית-סוריה, לבנון, אירן ועיראק- אינה תחומה אומנם בסד זמנים זה, אך המגמות בה רק מחזקות את הצורך בלהאיץ את מהלכם של ישראל והפלסטינים.

שעון הזמן אינו פועל לטובת ישראל עקב ההתפתחויות האזוריות, היחלשות פת"ח והסימנים המעידים כי הפלסטינים נוטים לוותר על פתרון שתי המדינות ולהיאבק על מדינה אחת לכול אזרחיה בה הם רוב. לפיכך על ישראל למהר ולהבטיח כי לא תיכשל בעמידה ביעדי המו"מ בלוח הזמנים הנתון בגלל כשלים בהתארגנות ובניהול המו"מ. טווח הזמן העומד לרשותה מאפשר ניהול מסודר ועקבי של המו"מ על הפערים אמיתיים בעמדות הצדדים והקושי לגשר עליהם.

על אולמרט למנות צוות מו"מ, וועדת היגוי בדרג של שרים, להקים מנהלת הסכם ולהציג יעדים וחזון ביחס לאופי היחסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים בין ישראל לפלסטין בטווח הרחוק הרבה יותר ממועד הבחירות הבאות.

מנהלת ההסכם תידרש בלוח זמנים מואץ לכמה נושאים בשלב הראשון. ראשית, זיהוי והגדרת האינטרסים של הצדדים: לישראל כמו, אי חזרת פליטים לישראל, פירוז השטח ממערב לירדן מצבא זר ומנשק כבד ושמירת מרבית המתנחלים בגושי ההתיישבות הגדולים בריבונות ישראל. לפלסטין כמו, הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בשטחי הגדה ורצועת עזה, הקמת בירה פלסטינית בירושלים המזרחית וחיבור טריטוריאלי בין עזה לגדה. שנית, זיהוי כל בעלי העניין המעורבים בהסכם: תומכיו כמו העולם הערבי המתון, ארה"ב והאיחוד האירופי, מתנגדיו כמו אירן והחיזבאללה ואף על השפעת התהליך על ערביי ישראל. שלישית, הגדרת תכולת הפרוייקט על ידי קביעת הסוגיות למו"מ: נושאי הליבה כמו קץ התביעות, פליטים, ירושלים, גבולות וביטחון ונושאים גנריים כמו מים, סביבה, משטר, כלכלה ומשפט. רביעית, הגדרת המכאניזם לתאום בין ניהול המו"מ לסדרה של גורמים המשפיעים על התהליך ועל ייצוב המציאות היומיומית. כמו למשל בניית גדר ההפרדה, משטר התנועה, פתוח הכלכלה הפלסטינית, ההתמודדות עם החמאס בעזה, יישום השלב הראשון של מפת הדרכים, שחרור אסירים ועוד.

בשלב השני והמרכזי,לאור עבודה המטה של שלעיל, תגבש מנהלת ההסכם ותמליץ על עמדות ישראל למו"מ ואופן ניהולו בכפוף לדירקטיבה הפוליטית שתיקבע על ידי צוות היגוי שרים בראשות ראש הממשלה. עמדות אלו ישרתו את צוותי המו"מ, בדפוסים גלויים או חשאיים, רשמיים או רשמיים למחצה. בתחילה יסוכמו פרמטרים ועקרונות לניהול המו"מ ומרחבי הגמישות בו על ידי ההנהגות, בהגדרות הדומות בפירוטן לאלו שניתנו על ידי הנשיא קלינטון בסוף 2000. בהמשך ,מומלץ לנהל את המו"מ בקבוצות עבודה נפרדות ובשלושה אשכולות עיקריים: ליבה, נגזרות מהליבה וגנריים. מנהלת ההסכם תתמוך מקצועית בכל אחד מצוותי המו"מ, וועדת ההיגוי של השרים תידרש להחלטות הפוליטיות והמדיניות. עד הרבעון השלישי של השנה ידרשו הנושאים ונותנים לגבש טיוטא להסכם מסגרת מפורט אשר הפערים החשובים, ובתנאי כי יהיו מעטים, יובאו לפסגה מסכמת של המנהיגים.

חתימה על ההסכם תניע עשרות צוותי מומחים לגיבוש הנספחים המפורטים של הסוגיות השונות. צוות המו"מ, על בסיס עבודת מטה של מנהלת ההסכם, יידרש לסכם את תוכנית היישום. זו, הקריטית והרגישה ביותר לאיומים מקיצוניים משני הצדדים, תכלול את ההתניות הפיזיות לביצוע כמו משך הזמן הנדרש לפינוי התנחלויות, להיערכות צה"ל, להשלמת גדר ההפרדה על הגבול המוסכם, להקמת שתי בירות בירושלים, להקמת מנגנון בינלאומי לטיפול בסוגיית הפליטים ועוד. ואת ההתניות ההדדיות הנובעות מהתחייבויות הצדדים כמו משאלי עם, בחירות, שליטה אפקטיבית בנשק ובכוחות הביטחון, כמו כן, על תוכנית זו להתייחס להיבטים רצויים ואפשריים של נורמליזציה על פי יוזמת הליגה הערבית, מעורבות ונוכחות בינלאומית בדפוסים של החלטת מועבי"ט המחליפה את כל ההחלטות הקודמות שלה בהסכם החדש, השקעות כלכליות, העתקת מוסדות בינלאומיים לבירות בירושלים ועוד.

הרבה החלטות לאומיות טובות לא בוצעו כתוצאה מחוסר היכולת לתרגמן לרמה אופרטיבית, על ישראל להימנע מלכלול בן גם את הצהרת ועידת אנאפוליס.



אל"מ במיל' שאול אריאלי, מוסמך בית הספר למינהל עסקים באוני' ת"א, לשעבר מח"ט עזה, ראש מנהלת הסכם הביניים בתקופת רבין ופרס וראש מנהלת השלום במשרדו של אהוד ברק. כיום, מיוזמי הבנות ז'נבה, חבר הנהלת המועצה לשלום וביטחון ומנהל פרויקטים. פירסם עשרות רבות של מאמרים וארבעה ספרים בתחום הסכסוך הישראלי פלסטיני .



+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page


 [חזרה לראש הדף]