עברית English זרקור על לב הסכסוך הישראלי פלסטיני, תוך דיון ביקורתי והצעת חלופות שונות, הכוללות נתונים ומפות יחודיות, לסוגיות שעל סדר היום הלאומי- פליטים, ירושלים, התנחלויות, גבולות,ביטחון, גדר ההפרדה, הינתקות,היתכנסות, מפת הדרכים , יוזמת ז'נבה, אש"ף וחמאס, העולם הערבי והקהילה הבינלאומית ועוד.

 

תאריך ושעה
 




דף הבית >> מאמרים >> מאמרים ירושלים >> העיר הכלואה לה יחדיו(ynet)
 

העיר הכלואה לה יחדיו

 
תוואי המכשול ההולך ונשלם בימים אלו סביב ירושלים מבטא יותר מכל את מדיניותו של ראש הממשלה שרון. עיקרה של מדיניות זו הינו הניסיון לקביעת גבולות הקבע של מדינת ישראל בעזרת מהלך התיישבותי בכסות ביטחונית, תחת הטענה של היעדר "פרטנר" פלסטיני לתהליך מדיני מהותי.

התוצאה של מדיניות זו עלולה להיות טראגית: בהעדר היכולת להבטיח את הקמתה של בירה למדינה הפלסטינית בירושלים המזרחית - תנאי בל יעבור לסיום הסכסוך ולקץ התביעות – מוֹנעת מדיניות זו את האפשרות להגעה להסדר עתידי ומנציחה את העימות והאלימות.
מרחב ה"תפר" שאושר בממשלה ב-1 באוקטובר 2003 שרטט למעשה את גבולותיו של "פרוזדור" ירושלים שהממשלה ייחלה לו. בצפון ביקשה הממשלה את הכלת התוואי העתידי של כביש מספר 45, האמור לקשר את מרכז הארץ עם צפון ירושלים. לצורך כך הוצעה הקמתה של גדר "עומק", שנקבעה במרחק של 3-4 ק"מ צפונה לכביש מספר 443 (כאשר נשאלה למטרת הגדר, טענה הממשלה כי היא נועדה להגן על כביש 443 מירי נק"ל). הערכת הממשלה היתה כי חלק מ- 90 אלף הפלסטינים, שנכלאו על 14 כפריהם בין המכשול המרכזי לגדר העומק והופרדו מרבות מאדמותיהם, יבקשו את עתידם במרחב אחר - בדומה למה שעשו אלפים מתושבי קלקיליה הכלואה - ואילו הפלסטינים הנותרים יסופחו לישראל. בדרום נמתח תוואי המכשול מדרום לגוש עציון וממזרח לכביש 60 ואפרתה שעה שהוא "מציע" ל-17 אלף הפלסטינים על חמשת כפריהם הכלואים בו עתיד דומה.
פסיקת בג"ץ ביוני 2004 ומעורבות בינלאומית הביאו לשינויים משמעותיים בתוכנית זו, אך עם שינוי התוכנית בפברואר 2005, אישרה הממשלה גם תוואי חדש המכיל 67 קמ"ר בין ירושלים למעלה אדומים וממזרח למעלה אדומים. מרחב זה (הגדול פי -10 מהשטח הבנוי של מעלה אדומים), משלים את מה שמכונה "עוטף ירושלים" ונועד להבטיח כי ירושלים לא תהיה עוד "עיר קצה". תוכנית זו, לה שותפה עיריית ירושלים, המבקשת להצדיק תביעה ישראלית לסיפוח המרחב בהסדר קבע, מתממשת בשני דפוסים. דפוס גיאוגרפי – ע"י הקמת המכשול המנתק את מזרח ירושלים הפלסטינית מהגדה המערבית לה היא משמשת כבירה לא רשמית, ודפוס דמוגראפי - בניית "חגורה אורבאנית יהודית" מסביב למזרח ירושלים הפלסטינית (ע"י בניית 1200 יח"ד בגבע בנימין בצפון, 3500 יח"ד המתוכננות ב- E 1 במרכז, 200 ב"קידמת ציון" באבו דיס, 350 בנוף ציון בג'בל מוכאבר, הר חומה ב' ו- 13,600 יח"ד ב"נוף יעל", ליד וולג'ה). הפתרונות התחבורתיים שישראל מציעה - כביש 80, "טבעת מזרחית" ומנהרה - יכולים אמנם להבטיח תוך עשור את התנועה הפלסטינית בין בית-לחם ורמאללה אך לא יְשַמרו את מזרח ירושלים כמרכז מדיני, כלכלי, חברתי ודתי לפלסטינים בגדה המערבית.
מדיניות זו מביאה כיום לתוצאות הפוכות מהמצופה, משום שאלפי פלסטינים מהשכונות שהוצאו אל מחוץ למכשול, המחזיקים בתעודת זהות ישראלית, עושים את דרכם חזרה לתוככי העיר ומצטרפים ל-200 אלף התושבים הפלסטינים שנותרו בה. תופעה זו מחזקת את המגמה הדמוגראפית של גידול משמעותי בשיעור הפלסטינים בבירה, מ-22% ב-1967 ללמעלה משליש מהאוכלוסייה כיום. מגמה זו גם מערערת את כושר תפקודה של ירושלים משום שהתושבים הפלסטינים מחרימים את הבחירות בה ומקיימים מערכת חיים חינוכית, בריאותית, תחבורתית, עסקית ותרבותית נפרדת כמעט לגמרי מזו של האוכלוסייה היהודית שבעיר.
למול תוכנית הממשלה מציעה המועצה לשלום ובביטחון פתרון ביטחוני בעזרת תוואי מכשול המבוסס על הפרדה דמוגרפית (בין שכונות יהודיות ופלסטיניות בעיר) ללא צירופם של שטחים נוספים מהגדה המערבית. התוכנית החלופית מדגישה את ההפרדה על בסיס דמוגראפי המקיימת את ביטחונם של הישראלים בשכונות במערב ובמזרח העיר . בכך, שומרת תוכנית זו עבור הצדדים את האפשרות לחזור לשולחן המו"מ ולהשלימו על בסיס הצעת הנשיא קלינטון מדצמבר 2000. בעקבותיו של הנשיא בוש והממשל האמריקאי המתנגד להקמת המכשול המזרחי בירושלים ולהרחבת הבנייה היהודית במזרח העיר, ראוי כי גם שרי ממשלת ישראל ישלימו עם הגדרתם מחדש של גבולות ירושלים העברית, שכן הניסיון להכיל גם את אל-קודס הפלסטינית בתוך גבולות אלו, כולא לא רק את רבע מיליון הפלסטינים הגרים בעיר אלא בעיקר את הסיכוי להגיע להסדר קבע וליציבות אזורית.
שאול אריאלי, אל"מ (מיל), לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת השלום במשרדו של אהוד ברק וכיום מיוזמי הבנות ז'נבה וחבר הנהלת המועצה לשלום וביטחון.


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page


 [חזרה לראש הדף]