עברית English זרקור על לב הסכסוך הישראלי פלסטיני, תוך דיון ביקורתי והצעת חלופות שונות, הכוללות נתונים ומפות יחודיות, לסוגיות שעל סדר היום הלאומי- פליטים, ירושלים, התנחלויות, גבולות,ביטחון, גדר ההפרדה, הינתקות,היתכנסות, מפת הדרכים , יוזמת ז'נבה, אש"ף וחמאס, העולם הערבי והקהילה הבינלאומית ועוד.

 

תאריך ושעה
 



דף הבית >> מאמרים >> מאמרים התנתקות והתכנסות >> ההיבטים הביטחוניים של תוכנית ההינתקות (סנאט 271)
 

סנאט 26 ביולי 2005
ההיבטים הביטחוניים של ישום תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה וצפון השומרון


מבחנה הביטחוני של תוכנית ההתנתקות מחייב את בחינתן של ההשלכות הביטחוניות הישירות והמיידיות, הנובעות מעצם סיום נוכחותו הקבועה של צה"ל ופריסתו המחודשת ברצועת עזה ובצפון השומרון, ואת בחינתן של ההשלכות הביטחוניות העקיפות והאוחרות המותנות במציאות המדינית שתתפתח בין ישראל לפלסטינים לאחר יישומה של התוכנית.

אוגדה מרחבית סדירה אחראית כיום על הגנת ההתנחלויות והפעילות הצבאית ברצועת עזה, וחטיבה מרחבית אחראית בצפון השומרון. פינוי ההתנחלויות יקטין את החיכוך עם הפלסטינים ויפנה את כוחות צה"ל המרותקים כיום להגנת גוש קטיף והישובים בצפון השומרון בעיקר למשימות אחרות אך גם לתגבור הכוחות המאבטחים את המכשול. במוקדם יהיה ניתן לבטל את מפקדת חטיבת מנשה, ובמסגרת רגיעה מתמשכת, פרי תהליך מדיני, אפשר יהיה גם לבטל את מפקדת האוגדה בעזה, ובטווח רחוק יותר אף לחסוך בהוצאה הלאומית לביטחון ע"י איחוד הפיקודים המרחביים דרום ומרכז. מנגד, היערכותו החדשה של צה"ל סביב הרצועה מחייבת השקעה ראשונית בהיקף של מאות מיליוני שקלים שעיקרה מיועד ליצירת עומק חליפי באמצעות מערכת מכשול כפולה הכוללת מערך איסוף,תקשורת, שליטה ובקרה מתקדמים.

בכל דרך, דפוסי פעילותו של השב"כ , שנהנה עד כה מנקודות מפגש רבות עם האוכלוסייה הפלסטינית, יידרשו שינוי והתאמה, לרבות שימוש רב יותר באמצעים טכנולוגיים מאשר הפעלתם של סוכנים.

המשך נוכחותו ופעילותו של צה"ל לאחר הפינוי בצפון השומרון ובציר "פילדלפי", שבגבול הרצועה-מצרים, עשוי לשמר מקורות חיכוך תמידי שיצריך השקעת כוחות ואמצעים מתוגברים. פריסה אפקטיבית של הכוחות המצריים עשויה לנטרל חולשה זו בעזה, אך את זו יש לשמר בהיקף ובחימוש שנקבעו ולקיימה עד להסדר אחר או קבע עם הפלסטינים. ישראל עשויה לשכנע את הפלסטינים להעתיק את מעבר הסחורות ממצרים לרצועה דרך מעבר ניצנה שבשליטתה אך אלו יסרבו לפיתרון דומה למעבר אנשים. על ישראל להניח כי במעבר האנשים ימצאו את דרכם לרצועה גם חברי ארגוני טרור אסלאמיים, אך היא לא תוכל לתבוע את השליטה במעבר באם היא מבקשת להכריז בפני הקהילה הבינלאומית על סיום אחריותה לגבי המתרחש ברצועת עזה.

ללא שינוי במערכת היחסים בין ישראל והפלסטינים היתרונות של ההתנתקות מרצועת עזה וצפון השומרון מוגבלים. באם ההתנתקות תיתפס על ידי הפלסטינים כצעד יחיד שמטרתו האמיתית היא חיזוק ההתנחלויות באזור יהודה ושומרון ובירושלים, ודחיית ההידברות גם לאחר הבחירות הצפויות בשני הצדדים, אזי סיכויי הפסקת האש להתמיד נמוכים מאוד והעימות האלים יתחדש יותר מוקדם מאשר מאוחר וביתר שאת.

גורם נוסף העשוי להשפיע על אחדות העמדה הפלסטינית ומכאן על שימורה של הפסקת האש היא המערכת הפוליטית הפנים פלסטינית. הכלתו של החמאס במוסדות הרשות הפלסטינית ובמוסדות אש"ף, תוך מתן ייצוג הולם לשיעור התמיכה ממנה הוא נהנה היום בקרב האוכלוסייה הפלסטינית, יביא בהכרח לריסון פעילות הטרור של הזרוע הצבאית, משום האחריות שהוא יבקש לגלות כלפי הצבור הפלסטיני ביחס לתגובה הישראלית הצפויה ומשום הלגיטימציה לה הוא שואף ביחסיו עם הקהילה הבינלאומית.

כאשר יתחדש העימות האלים הפלסטינים לא יוכלו למקד את הפיגועים בתוך הרצועה ובצפון השומרון ולכן יחפשו מטרות אחרות ורחוקות יותר, לרבות בישראל. המשך נוכחות צה"ל בציר "פילדלפי" תמשוך חלק גדול מהעימות לאזור הזה וכוחותינו ייאלצו להרחיב את הציר הצר והנחות מבצעית, ע"י כיבוש אזורים סמוכים ברפיח והריסתם של הבתים בו. הנחת מטענים וירי מנגד על הכוחות הפועלים לאורך המכשול תביא להגדלת החיץ הביטחוני באמצעות "חישוף" של שטחים חקלאים והריסת מבנים. מהלכים אלו יסלימו את עוצמת העימות עם הפלסטינים בכל הקשור לדפוסי הפיגועים ומיקומם ואף יפגעו בתדמיתה של ישראל בעולם. הפלסטינים ימשיכו במאמציהם בחפירת המנהרות מתחת למכשול לשיגורם של מחבלים ולהחדרת אמצעי לחימה, ובפיתוח היכולת לשגר רקטות לעבר יישובים בשטח ישראל. שני איומים להם ישראל נעדרת בשלב זה תשובה מבצעית טובה. ניתן להניח כי בהמשך יצליחו הפלסטינים לפתח או להבריח רקטות בעלות טווח ארוך יותר שיאיימו גם על ישובים נוספים וביניהם העיר אשקלון.

יש לזכור כי נוכחותו של צה"ל בהתנחלויות היום אינה משפיעה על יכולתם של הפלסטינים לשגר רקטות ממרכזי הערים והכפרים, וסיכול של כך יחייב, בדומה להיום, פעילות של כוחות החודרים מהחוץ אל אזורי השיגור. בשל צפיפות האוכלוסייה ואופי השטח המישורי הסיכון בפעילות מבצעית של כוחות קטנים הינו רב ולפיכך צה"ל יבכר להפעיל כוחות אוויריים, ורק מדי פעם יקיים מבצעים קרקעיים בכוחות גדולים לפרקי זמן משתנים בהתאם לתוצאות ולמחירים שייגבו בפעילות.

באם ההינתקות תיתפס כשלב ראשון בתהליך יישוב הסכסוך בין שני העמים שצריך להוביל לאחר יישומו המוצלח למו"מ על הסדר הקבע, בין אם במסגרת יישום "מפת הדרכים" או במסגרת בילטראלית יותר, תוך כדי שפור בתנאי חייהם של הפלסטינים ובכלכלתם, אז רבים הסיכויים שהפסקת האש השבירה תימשך ואף תתחזק לכדי תאום ביטחוני אפקטיבי למלחמה בטרור. במסגרת זו יידרש תיאום ביטחוני נרחב להפעלה מחודשת של שדה התעופה בדהנייה, לבניית הנמל הימי בעזה ולתפעולו, לקיומו ולאבטחתו של מעבר בין הגדה המערבית ורצועת עזה, בין באמצעות כביש או בין באמצעות רכבת.

מהלכים מדיניים עתידיים שאפשר ופינוי נוסף של ישובים יהיה חלק מהם, ילוו בהיערכות מחודשת של צה"ל ביהודה ושומרון, ויחייבו את חידושה של מערכת התיאום והקישור הביטחוניים, אך ללא הסיורים המשותפים למיניהם. מהלכים אלו עשויים לצמצם את היקף הכוחות המרותקים להתנחלויות המבודדות ולצירים הארוכים המובילים אליהן ולאפשר לצה"ל לקיים פעילות משתנה, דינאמית וממוקדת מודיעין. אזרוחה של מערכת המעברים ונקודות הביקורת בהיקף המתוכנן יפנה מאות רבות של חיילים לפעילות מבצעית איכותית ויפחית את החיכוך הבלתי מקצועי עם האוכלוסייה הפלסטינית.

לסכום ניתן לומר שבעוד המשמעויות הביטחוניות המיידיות של ישום תוכנית ההתנתקות ברורות וכמעט צפויות, הרי שבטווח השנה הקרובה דפוסי הפעילות הביטחונית יכולים לנוע משיתוף פעולה אפקטיבי עם הפלסטינים ועד לעימות אלים וביתר שאת, התממשותם מותנת באופי היחסים שיתפתחו בין הצדדים ביחס להמשך המשא ומתן להסדר קבע ובאופן שילובו של החמאס במוסדות השלטוניים הפלסטינים.


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page


 [חזרה לראש הדף]