עברית English זרקור על לב הסכסוך הישראלי פלסטיני, תוך דיון ביקורתי והצעת חלופות שונות, הכוללות נתונים ומפות יחודיות, לסוגיות שעל סדר היום הלאומי- פליטים, ירושלים, התנחלויות, גבולות,ביטחון, גדר ההפרדה, הינתקות,היתכנסות, מפת הדרכים , יוזמת ז'נבה, אש"ף וחמאס, העולם הערבי והקהילה הבינלאומית ועוד.

 

תאריך ושעה
 



דף הבית >> מאמרים >> מאמרים התנתקות והתכנסות >> גבולות היום שאחרי - תוכנית ההתנתקות היא רק חלופה לתהליך מדיני משמעותי(הארץ)
 

גבולות היום שאחרי - תוכנית ההתנתקות היא רק חלופה לתהליך מדיני משמעותי

שאלת מה יקרה ב"יום שאחרי" תוכנית ההתנתקות מתחילה לזכות להתעניינות הראויה לה. "הרגיעה" הזמנית מאפשרת לציבור הישראלי להרהר קצת רחוק יותר מיום המחרת. הציבור יכול כעת להסתכל גם מעבר למסך הערפל שאריאל שרון פיזר - בדמותה של תוכנית ההתנתקות - כחלופה לתהליך מדיני משמעותי.

אם יצליח מחמוד עבאס (אבו מאזן) לשרוד את 2005 ואם בוש יכיר ב"רגיעה" כמילוי ההתחייבות הפלשתינית בשלב הראשון במפת הדרכים, שרון עשוי לפזר מסך ערפל נוסף - מדינה פלשתינית בגבולות זמניים. העמדה הישראלית המבקשת להימנע מדילוג על השלב השני של מפת הדרכים אמנם נהנית מתמיכתו של הנשיא ג'ורג' בוש , אולם על הציבור לבחון את המשמעויות המלאות של שלב שני זה.

ממשלת ישראל בראשות שרון עדיין מתעקשת להפריד בין התוכנית לפינוי עזה וצפון השומרון לבין המשך משותף של התהליך המדיני. מעל לכל בולט היעדר הנכונות להעביר לפלשתינאים בצורה מוסכמת את הסמכויות האזרחיות שנותרו בידי ישראל באזורי C . שרון כנראה מבקש לשמור "נכסים" אלה לטובת השלב השני של מפת הדרכים. אז יוכל להעביר "נכסים" אלו כחלק מהגשמת רצונו להקמת מדינה פלשתינית בגבולות זמניים, שישתרעו על שטחי A ו-B בגדה המערבית, בנוסף לרצועת עזה.

שרון נראה להוט ביותר לממש אופציה זו, עם סיומו של מרווח הזמן שהעניקה לו תוכנית ההתנתקות. להיטותו נשענת כנראה על ההנחה שהקמתה של מדינה בגבולות זמניים תאפשר לישראל לקבע את אחיזתה במרחב התפר ובמזרח ירושלים. אותו הגיון טוען כי אז יהפוך הסכסוך הישראלי-פלסטיני לוויכוח על גבולות בלבד דבר שיאפשר לישראל ליהנות מפירות "הפתרון" בלי שתצטרך לשלם את המחיר של פתרון כזה.

שרון, אמן ההישרדות הפוליטית והמהלכים הטקטיים, מתעלם כדרכו מסוגיה אסטרטגית מהותית. לבה של מדינה הוא הזכויות הטבועות המתלוות להקמתה. לכל מדינה, גם בגבולות זמניים, יש זכויות להטלת מרות מלאה על שטחה ועל אוכלוסייתה, זכויות לשליטה בגבולות ובמעברים הפנימיים, למרחב אווירי, למרחב ימי, למרחב תקשורתי, למדיניות כלכלית, ליחסי חוץ, להקמת כוח צבאי, להענקת אזרחות, למים ולשאר משאבי טבע, להזמנת כוחות בינלאומיים ולהעמדה לדין בשטחה.

זוהי רשימה של נכסים משמעותיים, וישראל צריכה להבטיח את האינטרס שלה לגבי כל אחד מהם במסגרת המדינה הפלשתינית שתוקם בעתיד. אלא שללא פתרון בהסדר קבע לסוגיית הפליטים ולבירה בירושלים, לא יסכימו הפלשתינאים לפשרות שישראל דורשת בתחומים אלה. כך אומרים כל בכירי הרשות הפלשתינית וכך גם חזר והדגיש ראש הממשלה הפלשתינאי, אבו עלא, בפגישתו עם ראשי יוזמת ז'נווה.

לסוגייה עקרונית זו יש להוסיף בעיות נוספות שיקשו על יישום תוכניתו של שרון. ראשית, יו"ר הרשות הפלשתינית, אבו מאזן, אינו מתכוון להעניק לשרון את פסק הזמן הנדרש ליצירתה של מציאות אחרת בגדה, על ידי יצירת עובדות חד צדדיות בשטח. דבר זה נכון בעיקר לאור העובדה שהזמן העומד לרשותו לצורך הפסקת אש ולמניעת השתלטות החמאס על הרשות ועל אש"ף הוא קצוב מאוד. שנית, השלב השני של מפת הדרכים מבוסס על רעיון השלום האזורי, לרבות בין סוריה לישראל. ששרון יכול אולי לברוח לכיוון מהלך מול סוריה כמהלך טקטי, אך הוא לא יוכל לברוח ממחיריו של מהלך זה ולא יוכל להתחמק מהצורך לחזור לפתרון הסכסוך עם הפלשתינאים. לבסוף, תוכניתו של שרון אינה מתיישבת עם הצורך החוזר ומודגש להבטיח את הרציפות הטריטוריאלית של המדינה הפלשתינית. "אצבעות" אריאל ומעלה אדומים הינן כיום לב הוויכוח הנוכחי בין שרון לאמריקאים. הן אינן מתיישבות עם בקשתו של בוש להבטיח מדינה פלסטיני ברת קיימא בעלת רצף טריטוריאלי. שרון ייאלץ לוותר על מרחבים אלה כדי לא לאבד גם את מעלה אדומים - עיר שעל פי הבנות ז'נווה, הנשענות על הסכמה ישראלית-פלשתינית, נשארת בריבונות ישראל.

רעיון המדינה בגבולות זמניים, כמו תוכנית ההתנתקות, לא נהגה כדי לשמש שלב בדרך להסדר קבע. רעיונות אלו הינם אך ניסיונות לשיפור טקטי - חסר תוחלת בטווח הארוך - במצבה של ישראל בהמשך הסכסוך. הם נמנעים מכל ניסיון כן לפתור סכסוך זה. לכן, על שרון לוותר על רעיון המדינה בגבולות זמניים ולהסכים לבקשתו של אבו מאזן להתחיל משא ומתן על הסדר הקבע. הזמן שירוויח שרון לכאורה מיישומו של השלב השני של מפת הדרכים לא ישנה את הנושאים שעמם ייאלץ להתמודד ולא את עמדות הפלשתינאים בנושאים אלה. גרירת הרגליים וקביעת עוד עובדות חד צדדיות בשטח רק יחריפו את הכאב ויעלו את המחיר שישראל תיאלץ לשלם בגין המציאות שתיווצר.

המחיר הנדרש בגין הסדר קבע וסוף הסכסוך ידוע לשני המנהיגים ולשני העמים, ומופיע הן במתווה קלינטון והן בהבנות ז'נווה. אבל ראש הממשלה עדיין מחפש דרכים להימנע ממנו.

אל"מ (במיל') אריאלי היה מח"ט עזה וראש מינהלת המשא ומתן במשרדו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, ומיוזמי הבנות ז'נווה


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page


 [חזרה לראש הדף]